גם למי שתמיד מרגיש הארה בחנוכה מגיע הרגע הזה - הרגע שבו ה"רגילות" נכנסת. היום הוא היום השלישי של חנוכה - כבר חזקה שיש אור של חנוכה, אנחנו בתהליך. אבל גם הרגשה זו היא קריטית לתנועה של חנוכה.
כי האור של חנוכה נובע מן המועט שמחזיק את המרובה, מן הפוטנציאל החבוי בתוך מה שנראה פחות. וכדי לגלות זאת צריך דחפים תנועות של חיפוש, של חפירה מתחת לפני השטח, של רצון להגיע עוד יותר עמוק. דחף זה בא תמיד משני כיוונים. כיוון אחד הוא המשבר, הקושי שאומר בפנים - חייב להיות אחרת, חייבים לשנות. משם באה לעתים קרובות תנועת התשובה, תנועת הרפואה, וכן - תנועת המלחמה.
אך ההתעוררות יכולה לבוא גם ממקום אחר - מאדישות ורדידות של שגרה, מהרגשת חוסר משמעות בהרגל, ממצות אנשים מלומדה. ולפעמים ההרגשה הזו דוחפת אותנו לחפש משהו - אור גנוז בתוך התורה שאנו מקיימים, געגוע עמוק מתחת לשגרה, הכרה חיה תחת שינת היום-יום.
היום השלישי חייב להוליד רצון ליום הרביעי. זהו חלק מנס חנוכה. חזקת החידוש אסור שימנע את החידוש עצמו. ומתוך כך היום הוא יום קריטי - יום שבו חנוכה באמת יכול להעמיק, ולפתוח מבועי נחלים של אהבה ורצון.
בעזרת ה'.
Comments