top of page

לבוש מלכות

ושוב, בתזמון מדהים, חוזרת אלינו הפרשה הזו שרוב עניינה - בגדים.  והיא השבת שתכין לנו את יום הבגדים והלבושים היהודי - פורים.  כי באמת קשה לחשוב על עוד יום שיש כזו התעסקות ב-'מה לובשים?' כמו פורים.  אמנם מתלבשים בצורה מיוחדת לחגים, לחתונות, לארועים כאלה ואחרים, אבל בפורים הלבושים הופכים סיפור אחר.  ובצורה פלאית - כל ההתעסקות הזו היא דווקא בנוגע לבגדים שבהגדרה אינם בגדינו.  אלו תחפושות.  מחפשים אנו להתחפש, להלביש עצמינו בבגדים שאינם אנחנו. 

ונחזור לשורש הבגדים בתורה.  אמנם פרשת תצוה איננה הפרשה הראשונה המתעסקת בבגדים.  יש סיפור ארוך עם בגדים החוזר בשורשו אל ימינו הראשון בגן עדן.  מאז, הבגדים ביטאו תנועה פנימית - לעתים של הסתרה ובושה, לעתים של חום, צניעות ואפילו של מעמד.  כבר פעם אחת הם שימשו כתחפושת בימי יעקב ועשו.  אך לעולם לא היה נראה שלבגדים ישנה ערך גבוה וקדוש כמו בפרשת תצוה, כאשר נפגשים אנו לראשונה עם בגדי הכהנים. 

על פניו היה אפשר להתייחס לבגדי כהונה כאל מדים, בגדי העבודה שמאחדים ומייחדים את עבודת המקדש.  לדבר זה יש לנו הבנה: בהרבה מקומות תפקידים מסוימים מבקשים בגדים המסמלים זאת - שוטרים ושופטים, מלצרים ואנשי שירות רבים אפשר להכירם ע"י בגדיהם המיוחדים.  וכך היה נראה בהסתכלות שטחית ראשונה על בגדי הכהנים.  לכהן 'רגיל' יש תלבושת של ארבעה בגדים, וכדי להבדילו מהאחרים - לכהן הגדול נוספים עוד ארבעה. 

אך אם לרגע נתעמק, נבחין שההתייחסות של התורה לבגדים אלה אינה רק כמדים.  כי באמת לרוב בגדים אינם מבטאים נכונה את הנקודה הפנימית של האדם.  בגדים הם כלים, הם רק ביטוי חיצוני שלפעמים - כשמו - בוגד בפנימיות האדם, או במקרה הטוב מסתיר.  ולעתים נדירות הבגדים יכולים ממש לבטא נקודה פנימית - כמו בגדינו הלבנים ביום כיפור, או הציצית שבכנפות בגדינו. 

אך יש דרגה אחרת של בגדים שהופך לגמרי את משמעות הלבושים.  כי כאשר הכהנים לובשים את בגדיהם - תנועה זו הופכת אותם לכהנים.  אין זה רק ביטוי, אמיתי או מסלף, אלא לבישה שפועלת על האדם.  כך רש"י מאיר על הפסוק הגורלי - 'ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא את ידם ' - "על ידי הבגדים הוא מתלבש בכהונה גדולה."  במובן מסויים תנועת לבישת הבגדים הופכת את הכהן לכהן גדול.  ובתחילת ימי הכהונה - הבגדים של הכהנים הפכו את אהרן ובניו למשהו חדש.  לא רק לקחו עליהם את התפקיד, אלא הפכו ממש לישות חדשה הקרויה כהנים.  והדבר פלאי.  להפוך ליהודי או ליהודיה צריך לעשות דבר בגופו - ברית מילה ו/או טבילה במים - ואת זה אפשר להבין: החיפוש להשתנות מצריך שינוי אמיתי בגוף.  אך כאן לבישת בגדים 'חיצוניים' היא זו שהופכת את האדם הפנימי.  והתורה מאירה תנועה זו בגדלותה ונוראותה - אם כהן יהיה באמת כהן ויעבוד במקדש, ללא הבגדים דינו מוות.  כי אדם שאינו לובש את הבגדים לא שינה עצמו להיות כהן, ועבודתו היא פסולה. 

וכך היה בימי נס פורים.  בתחילה נבחרה אסתר להיות מלכה, אך מלכותה הסתכם בישיבה פסיבית בארמון המלכות.  אך היה רגע בו הפכה אסתר למלכה אמיתית, כזו שהמלכות שבה השפיעה על כל העולם וכל עם ישראל לנצח.  וכך נאמר על רגע זה במגילה - 'ותלבש אסתר מלכות'.  ואם אמנם המשמעות המובנת היא שהיא לבשה בגדי מלכות, הרי שהמגילה מעידה - באותו רגע היא לבשה את המלכות והפכה את עצמה, ובעקבותיה 'ונהפוך הוא' כל העולם.  וכך חז"ל תיארו זאת - 'לבשתה רוח הקודש'.  באותו רגע נהפכה אסתר לאישה עם רוח הקודש, לנביאה ומנהיגה ויוצרת מציאויות.  אחריה גם מרדכי השתנה - 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות…".  הוא כבר לא היה אותו מרדכי שישב בשער המלך בשק ואפר.

ומאז השתלשל אלינו מנהג, שכמעט ולא מוזכר בשום מקור הלכתי, להתחפש בפורים.  יש בזה ממידת הצחוק החשובה לנו מאוד בימי הפורים, ויש בזה קצת מההשטתות שמהדהדת גם בשתיית פורים.  אך בעומק מחפשים אנו לבושים שיהפכו אותנו, שיתקיים גם בנו בתוכנו "ונהפוך הוא" והגדלות שיש בנשמותינו, המלכות ורוח הקודש שהיא באמת מנת חלקם האמיתי של כל היהודים תשוב להתלבש בנו.  מתחפשים אנחנו - מחפשים את עצמינו.  דווקא התחפושת אולי תפעל באמת לגלות רבדים בתוכנו - גדלות ומלכות שלא מצליחים לבקוע את מסך ההסתרה הרגיל שלנו. 

אינני בא 'להרצין' את הצחוק, או לתת משקל יתר לאחת מהנקודות הקלילות של פורים.  אך רציתי להפוך את התורה לתפילה.  לא כולנו כהנים, ובוודאי לא כהנים גדולים.  לא כולם מלכים ומלכות.  אך לכולנו ישנו לבוש פנימי שאפשר להתלבש בו ולחוש - אם רק במעט - את תפקידנו הגדול, את מלכותינו הפנימית שלרובנו מרגיש כמו בגד שהוא גדול עלינו עכשיו.  כי הפור הוא הגורל - ופורים באמת נוגע בעניין הגורל הפנימי של כולנו.  וגורל זה גדול הוא - גדול עד מאד. 

ונזכה כולנו להתחבר לצדיק גדול, כמו משה רבינו, שיוכל להלביש אותנו את הבגדים, להאיר בנו את נקודת המלכות שלנו, עד שנזכה להפוך את הכל וה' ילבישנו כולנו בגדי ישע ושמחה. 

 

שבת שלום,

פורים שמח 

רז

 

Recent Posts

See All
לקרוא את הפרה

יש מילים ויש שאין מילים.  ביום שאחרי כל ימי הפורים האלה, יש גם סוג שלישי של הווית הדיבור - שברי מילים כמו שברי טילים שיכולים עדיין לפגוע אך עוצמתם נחלשה.  צריכים אנו לבנות מחדש את הדיבור עד שפה-סח, וב

 
 
 
כפיית הרצון

[בהר סיני] כפה עליהם הר כגיגית… הדר (שוב) קבלוה בימי אחשורוש [ברצון] (שבת פט עמוד א')       פעם לפני שממש אהבתי תורה לפני שממש הייתי מסור פגשתי יהודי זקן שאמר לי: תרומה?  זה כמו מסים רק שרוצים לתת.  

 
 
 
שובבים לפורים

וכך ה'שובבים' משתלמים.  אותו נוטריקון בלשון סגי נהור, הנאמר בעצם בתקווה כי כרגע (שבועות לפני פורים) איננו באמת שובבים, ששבנו כבר משם, וייפתחו לנו שערים לגילוי האלוקי הגבוה שמאיר לנו מסוף הפרשה - 'ויחז

 
 
 

Comments


bottom of page