מדבר(ת) עם המלך

אלי אלי למה עזבתני

למה עזבתיך

בך בטחו אבותינו

ואתה בטחת בהם

האם תבטח בי?

כי שאלתי ובקשתי

אם עליך טוב

שרֶוח והצלה יעמוד ליהודים

ממני

גם ( וגם חרבונה)

כי בפורים יש גורל

ואשמח שגורלי יהיה

בקץ הימין

בחסד

באהבה

באפשרות

ואם זה הגורל

אכנוס את כל היהודים

שיהיו כולם בתוכי

ואתחפש - אלבש מלכות

והסתר אסתיר את פני –

שלא ייראו מרוב יראה

או שמא – זו בושה? פחד?

לא! - שייפול הפחד עליהם

שבמקום שאהידים יהיו יאהודים

ואני אבוא אליך שלא כדת

ותבוא אליי גם היום וגם

מחר

ומי יודע אם הגעתי למלכות

ומי יודע אם זו העת

בוודאי אני לא מספרת

אני לא אגלה

שלרגע קטן עזבתני

כי עזבת (בגדי) מלכותך אצלי. 

ובאותו רגע שעזבתיך

 שעזבתני

למדתי מאבותי:

אליך זעקו ונמלטו

בך בטחו ולא בושו

כי בפורים

כל הפושט יד

(כמו ידך הפשוטה)

ייתנו את הלבוש על ידו

וכל הפושט בגדי זהב

ייתנו לו (לה) בגדי לבן

ויקראו לפניה:

ככה ייעשה לאישֶ(ה) –

ריח ניחוח לה'.

ובריח הניחוח

 אחר כך אתבסם

ששה חודשים בשׇמים

וששה חודשים במור (דרור)

ובקטורת הסמים

עד שלא אדע בין הדסה

לבין ברוך השם

וליהודים תהיה אורה ושמחה

וששון  ויקר

וישלטו המה בשנאיהם

ונהפוך הוא

והיא

ואני

כאשר אבדתי עבדתי

פורים שמח

בשורות נפלאות

רז