למנצח מזמור – זמרו למי שמנצחין אותו והוא שמח (פסחים קיט:)
נצח
הוא הנצחון
המוחלט.
יש בו סלע
וׇעֵד.
נגדו כולם נכנעים
ומנצחים.
מנצחים אותו והוא שמח.
כי בנצח יש שמחה
שיודעת שהוא היה
הווה
ויהיה
וכך כל מי
שמנצחו
יש לו שריון קסום:
מנצחים אותו
והוא חוזר
מפילים אותו
והוא קם
ממיתים אותו
והוא חי בהם.
ומכאן – מסודו הגדול -
מנצח הוא
את הפחד
את הזמן
את המוות
ובסוף – את העצב.
ויש חסד בנצח
ויש גבורה
ויש תפארת ומלכות.
הכל נמצא בו
ביום כזה או אחר
אך נותרה בי השאלה
תוהה עדיין פה –
בזמן
בפחד
בין חיים ל...
האם אני בו?
הוא לא משקר
הוא לא נכנע
הוא לא מטעה ולא
ברע
אך מעבר לאמת
לתורה
להווייה הברורה והנוכחת
שם יש חסד שבנצח ותפארת
האם יש אני שבנצח?
האם אני בו?
או שמא
כחלום יעוף
כצל עובר
הוא ישאירני
בל תכלית?
ותקותי הגדולה
כוחי ועוצם ידי
שיש בו רק "אנא" -
שאני סופר אותו
שאני מתבטל
וכשאספרנו עוד
ינצחני
ואהיה
שמח.
コメント