תפילה של אחרי מות קודשים

כמה טוב לחזור לפרשה הזו.  אותם דברים בסיסיים, כללים גדולים בתורה, שרוב גופי תורה תלויים בהם.  יסודות פחות מסובכים שאדם צריך אותם כדי לא להיות נבל ברשות התורה.  קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם.  וביסודות האלה אפשר לחיות, כי יעשה אותם האדם וחי בהם. 

לב התורה היא פרשת קדושים, ויש בה אזכור לעשרת הדברות.  הרמב"ן אפילו האיר שהיא מסמנת כיוון כללי בתורה – קדש עצמך במותר לך, תבין שהכיוון הכללי היא חיפוש של אור וטוב, אהבה וקדושה.  רוב גופי תורה תלויין בזה, כמו פסוק אחר בתנ"ך:  בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. 

ובאמת החיים דוחפים אותנו לפעמים לבלבולים רבים.  העקרונות הרגילים, היסודות שעלינו השתתנו את חיינו לפעמים מתערערים, ומה זה טוב ומה זה קדושה ומה זה אור נעלם מעינינו.  והמסלול נראה יותר מסלול שהמתנות והקרבנות והכיוון הכללי הולך יותר ל'שעירים אשר על פני השדה', הערפול של הקטורת באהל מועד, השעיר לעזאזל שדומה מאוד לשעיר הקדוש לה'.  עולמו של 'אחרי מות'.  ומחפש אני בערפל את ה'וחי בהם' שבקדושים היה נראה יותר פשוט. 

אבל באמת הסודות הכמוסים ב'אחרי מות' יותר נוגעים לעולם שלנו, שבו יש שכינה, אבל היא שוכנת איתנו בתוך טומאותינו, שבו צריך לתת מתנות לעזאזל שישחרר לנו את החיים, שבו הדם הוא הנפש, ולכן צריך להיות כל כך זהיר בו, ולקרב אותו תמיד אל הקודש.  ובעולם הזה הקב"ה יכול לכפר עלינו גם לפני שאנחנו טהורים וקדושים ממש. 

ובמקומות האלה מחפש אני את אותו כהן גדול שיוכל להיכנס לפני ולפנים, להרגיש את הנוכחות של השכינה בתוך עומק הקטורת, ולהביא אותנו אל 'וחי בהם' – ולא שימות בהם.  בלבי, ביסודי כוסף אני לעולם הפשוט של ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה.  רוצה אני להיות קדוש, כי קדוש ה'.  מבקש אני לא לשנוא את אחי בללבי, ולדעת איך, בדיבורים אמיתיים לא להכשיל את חברי העוור אלא להוכיח אותו, ולהוכיח לו את אהבתי.  לא רוצה לעשות עוול במשפט, ואת כל קרבנותיי ארצה להביא מהר, בתוך הזמן, בלי לעכב ולהותיר. 

אבל בלי אותו כהן שיידע להיכנס אל הקודש בצורה נכונה, ולא בפגמם של נדב ואביהוא, בלי מישהו שיודע את סוד לבישת הבגדים, החלפתם מלבן לזהב, מפשטות לגדלות, ובלי הצדיק שיידע לשכון איתי בטומאתי, לא אוכל באמת לשאוף לקדושה. 

ולכן אני בהודיה שהשנה הם באו ביחד, האירו לי משני הפנים.  סודות עמוקים של אחרי מות, של יכולת ללכת מעבר למוות, להביא כפרה וסליחה, להביא את שבת השבתון העמוק אליי כדי שאחיה.  והארות בסיסיות, כללי וגופי תורה, שעליהם כל מטרת חיי בנויה.  ואולי אולי אזכה לעומק של נצח, נצח שבנצח, שייבלע המוות לנצח, ורק תישאר הקדושה האמיתית החיה שבונה את הכל.

שבת שלום

 רז