אמונה שמונה - הארה מהלילה השמיני

איזה תהליך עוברים בשמונה ימים.  ואלו רק שמונה ימים.  כל יום יש בו אינספור עליות וירידות, שינויים, חידושים.  ויש איזה שלווה פנימית כשמסתכלים על שמונה נרות דולקים.  אחרי המאבקים בהדלקה, ביטויים של המניעות הגדולות של החיים בכל תחום, אחרי הנרות שדולקים יותר ואלה שדולקים פחות, אחרי הפלאות והאכזבות, ישנם שמונה נרות שאין בהם שלמות אבל מלאות יש.  

כי האמת היא שאיננו סופרים עד שמונה, אלא מוסיפים והולכים.  השמונה הינו נקודת מעבר למה שמעבר לשבע, אך סוף חנוכה אינה השלמה וסיום, אלא פתיחה גדולה  - 'זאת חנוכה'.  וכמו בכל לילה - הנרות שונים, ודולקים שונה.  הרוח שנפגשת עם האש הפנימית השואבת מן השמן מפיקה אור שונה בכל אחד ואחד.  ובכל זאת הם עומדים ביחד , עצמאיים ומאוחדים.  

והדבר מעלה בי תקווה ותפילה על הדבר הבלתי-נתפס הזה שנקרא עם ישראל.  מרובים אנחנו - הרבה יותר משמונה ובטבע העמוק שלנו עצמאיים אנחנו, לא נכנסים לתלם ולא מצייתים.  אך יש אור שנקרא אחדות עם ישראל.  וכמו הלבנה, האור הזה גדל וקטן, מתבטא ומסתתר, אך ככל שרואים את הנשמות השונות כנרות מאירים  אפשר לראות אותם כחלק מאור אחד, אור של שמונה.  

והסתכלות זו נותנת בי ישוב דעת, ושלווה, כי אפשר לראות איך ה' הגדול מחבר את האורות הקטנים, ואיך שיש צדיקים שיודעים בייחודיותם לאחד ולהאיר.  

כל המלחמות, החיצוניות כמו זו שאנו חווים עתה, והפנימיות כפי שכל נפש יודעת בתוך תוכיותה, כולם בסופו של דבר מתגמדים אל מול האור שיוצא מהאחדות הזו.  לפעמים המלחמות הם הכלי להארת האחדות, ולפעמים היא מאירה למרות הכל.  ולפעמים היא נסתרת, ומה שרואים בחוץ הוא לא כזה.  אבל הלילה יודע אני ידיעה פנימית כי מה שאמיתי ונכון וחזק בנו לא רק שהוא חי וקיים, אלא הוא גם ינצח.  ונפתח אני לטוב שבטבת, לאהבה שיש ביום שאחרי, לרצון ולכמיהה שמחיה אותנו מעבר לכל מציאות רגעית.  

ואם אמנם חנוכה הוא אור שעדיין אי אפשר להשתמש בו, ואם האור גנוז עדיין יהיה גנוז לעתיד לבוא, ואם אורות חנוכה עוד יחלפו עלינו.  מתפלל אני לא לשכוח, ולא לתת לידיעה הפנימית לעבור מתוך לבי.  כי זאת חנוכה, התחלה ולא סוף.

באהבה גדולה

 רז