top of page

גירוש מצרים

אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה (שמות יא,א)

 

יש מצרים שאני

רוצה לצאת ממנה

עבדו בי בפרך

עינוני הכוני

אשרי שיאחז וניפץ

את בכורותיו אל

 הסלע בתוך הים

ואומר

בחרי אף

לא אוסיף ראות

פניהם לעולם

 

מתכונן אני לקחת אלילו

לשחטו ולהוזיל

 דמו אמרח על

דלתי ומשקופי

ואראני מתבוססת

מתמוגגת בדמיו

הלוואי ויצעק

צעקה גדולה ומרה

כי כלם מתים

 

אצא ברכוש גדול

עם כל מה שחייב לי

על מרירותי

על סבלי

על רעוֹתי

רעותי

 

רעוּתי

 

כי באמת יש גם מצרים

שאהבתי

או לפחות רציתי

להישאר בה.

לפחות הרבה

חמישיות שלי רצו.

יש מצרים שהייתי

גֵר בה

גָר בה

והיא בי.

 

יש עבדות שהיה לי

כיף בה

וחשבתי - הלוואי

ואחזור אליה

 רק לרגע

לשנה

לחיים אחד.

 

ובאמת זאת המצרַים

ממנה צריך אני

לצאת

להיגרש

להתגרש

להתעורר כמתוך

חשך מצרים

חשך עבה סמיך

שאי אפשר לזוז בה כלל.

 

בשביל זה צריך

לשחוט

למרוח את דמה

על ביתי

ועל קירות לבי

עד שה' יפסח עליי

יפסח אותי

 

ממצרים זה צריך לצאת

 בחיפזון

לא להימרח

כדי לא להחמיץ

את ההזדמנות

ואז אוכל את

המצה ואדע

כי מיציתי

ואשמע בבירור

את הקול גדול:

 

כלה?!!

גרש יגרש!!

ואצא

ביד רמה

ברכוש גדול

 

שבת שלום

רז

 

 

 

Recent Posts

See All
לקרוא את הפרה

יש מילים ויש שאין מילים.  ביום שאחרי כל ימי הפורים האלה, יש גם סוג שלישי של הווית הדיבור - שברי מילים כמו שברי טילים שיכולים עדיין לפגוע אך עוצמתם נחלשה.  צריכים אנו לבנות מחדש את הדיבור עד שפה-סח, וב

 
 
 
לבוש מלכות

ושוב, בתזמון מדהים, חוזרת אלינו הפרשה הזו שרוב עניינה - בגדים.  והיא השבת שתכין לנו את יום הבגדים והלבושים היהודי - פורים.  כי באמת קשה לחשוב על עוד יום שיש כזו התעסקות ב-'מה לובשים?' כמו פורים.  אמנם

 
 
 
כפיית הרצון

[בהר סיני] כפה עליהם הר כגיגית… הדר (שוב) קבלוה בימי אחשורוש [ברצון] (שבת פט עמוד א')       פעם לפני שממש אהבתי תורה לפני שממש הייתי מסור פגשתי יהודי זקן שאמר לי: תרומה?  זה כמו מסים רק שרוצים לתת.  

 
 
 

Comments


bottom of page