הארה מהלילה הראשון

ברוך ה', למרות החששות, למרות המלחמה, למרות החושך, עדיין חנוכה מאירה. הנר הראשון מגלה את נצחיותו. ומשכך, הוא מזכיר שחנוכה איננו חג הסתורי, איננו חג של העבר, אלא אור גנוז מן העתיד שמאיר ויאיר עד שנראה אותו במלואו.

והחידוש השנה מגיע אליי מתוך דיבור של רש"י על האור הגנוז. לפני שהוא נגנז, סיפר רש"י, האור והחושך שימשו יחד בין ביום ובין בלילה. ההבדלה הגדולה, הבסיסית, הראשונה בתורה - בין אור לחושך- הוא מציאות של האור השני, הפחות חזק שלא נגנז בתחילת הבריאה.

ואם חנוכה היא הארה של אותו אור גנוז ראשוני, הרי שהוא לא רק מגרש את החושך, הוא מאיר בתוכו ואיתו. ולא משנה כמה קשה וחשוכה המציאות, האור של חנוכה מצליח להבקיע את חומותיו ולהאיר גם שם. גם כשנטמאו כל השמנים, עדיין היה אחד שהיה חתום בחותם הכהן הגדול. אולי גם הוא נטמא ובכל זאת הוא חתום וטהור. כך הם הצדיקים בעולם, אינם חוששים לפגוש את העולם ולהיחשף כי הם יודעים את הסוד שרבי נחמן גילה - צדיק יכול להיות צדיק וגם ליפול ועדיין להיות צדיק. האור יכול לפגוש את החושך ולהאיר בו גם אם החושך עדיין קיים.

ומתוך כך נפתחת לי תקווה גדולה שאוכל - שנוכל כולנו - לראות את האור ולהכירו, להודות עליו, להפנים אותו לא משנה מה יעבור עלינו. ועוצמה זו באמת דוחה הרבה מן החושך.

בעזרת ה'.