top of page

מצב (משב) הרוח

ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה (שמות ו:ט)

 


סובב סובב הולך הרוח

מארבע קצוות בואי

כי הרוח מחיה

מתחייה

ובנשימות ארוכות

ארוכות-רוח

עוברים את הכל

 

אבל יש (עכשיו)

שהנשימות קצרות

הרוח קצרה

וסותמת את האזניים ואת

 הלב

לא מרחפת על פני אלא

טובעת תובעת

בתוך, מלחיצה מכחישה מתעתעת משוטטת ושוטה

   -   רוח שטות (שהיא עבודה קשה).

 

והצדיק – משה מי ש-

אמור לתת לנו נשמה נשימה -

לא שומעים אותו. 

וגם אני לא שומע

לא את הבשורה ולא

את החגיגה ולא

את האמת ולא

את התקווה ולא

את האמונה ולא

אותי

חוץ מהד אחד קטן

שמזכיר לי שהוא לא

שכח אותי. 

 

ומתוך הד (ואהרן) אחד

שנותן לי עוד קצת כוח

לסבול, לשאת, להקשיב ולראות

ולחפש את

הרוח

שנושבת ומביאה

את החידושים

מכות ונפלאות

נאמנות

בשורות מזעזעות לטובה

 

ומתוך המים יוצא

דם – בדמייך חיי

והצפרדע – צפור דעה –

מקרקרת ומפזזת גאולה

והכנים הכין אותם (אותנו) לראות

אצבע קטנה של

אלוהים.

 

ערוב דבר שחין עד

הברד

קרח מלא אש

לב קר פתאום מלא אהבה

מלא רוח מתפשטת

על פני האדמה והנפש. 

 

ורק לשמוע את הסיפור

מזכיר ומעורר שיש

איש אשר רוח בו

עם נישא על גליו

לב פועם וריאה נושמת

ואז הרוח תשוב אלינו, אל

האלהים שנפח אותה

בקרבנו.

 

רוח, נכון, תחדש בקרבי.

 

שבת שלום

רז

 

 

Recent Posts

See All
לקרוא את הפרה

יש מילים ויש שאין מילים.  ביום שאחרי כל ימי הפורים האלה, יש גם סוג שלישי של הווית הדיבור - שברי מילים כמו שברי טילים שיכולים עדיין לפגוע אך עוצמתם נחלשה.  צריכים אנו לבנות מחדש את הדיבור עד שפה-סח, וב

 
 
 
לבוש מלכות

ושוב, בתזמון מדהים, חוזרת אלינו הפרשה הזו שרוב עניינה - בגדים.  והיא השבת שתכין לנו את יום הבגדים והלבושים היהודי - פורים.  כי באמת קשה לחשוב על עוד יום שיש כזו התעסקות ב-'מה לובשים?' כמו פורים.  אמנם

 
 
 
כפיית הרצון

[בהר סיני] כפה עליהם הר כגיגית… הדר (שוב) קבלוה בימי אחשורוש [ברצון] (שבת פט עמוד א')       פעם לפני שממש אהבתי תורה לפני שממש הייתי מסור פגשתי יהודי זקן שאמר לי: תרומה?  זה כמו מסים רק שרוצים לתת.  

 
 
 

Comments


bottom of page