תפילה לראש חודש אדר ראשון תשפ"ד

משנכנס אדר (או)

מי שנכנס – אדר ראשון

ואחריו - מרבין בשמחה

כי בינתיים העיקר אדר

(ורק אחר כך מה שקורה)

וממנו צומחת השמחה

והצחוק והשחוק והתפילה.

כי השנה היא מעוברת

לא פשוט מה שהיא עוברת

ואשה עוברה יכולה

להתמלא כעס ועברה

על כל הכאב והשכול

על האיוולת של אתמול

על העוונות החטאים

והפשעים הראשונים

ולכן

בתחילת העיבור

אדר הוא ראשון

ובראשו של הראשון

נבקש,

 בזכות השמחה

והרחבת השחוק,

מחילה וסליחה

על העוונות והחטאים

וכפרה על הפשעים

על מיעוט הלבנה

על שאלתה המרעישה

ותשובת הבורא הנוראה -

מיעוט אורה ושמחתה

ועדיין,

כמה שנרבה,

בתחילה פורים קטן

כי אור הלבנה

 עדיין לבן

חוור כסיד

לוחש בסוד

"בואו נגדל ונתרבה!

בואו – נרבה בשמחה!"

ואנחנו (הלוואי)

נעשה ונשמע

עד שהיא תתמלא

בעיבורה

והשמחה תתפרץ

בזמר קול ובכלי

והיא (השמחה) תהיה ראשונה

והאדר יהיה שני

ואז נלכה עם הדוד

לקראת הכלה המעוברה

ונתפלל שתלד

רק שמחה וגאולה

ונשיר אז

"בשורות טובות ומזל טוב

מתוך המצר נולד עוד

חידושים ותולדות.

והצירים הכואבים

של אוקטובר השביעי

יהיו פתיחה לֵגלעדי -

שילמד איך מקרבים רחוק

איך יוצאים מתוך הברוך

איך מעז(ה) יצא מתוק

ואיך הכל הוא יהפוך

ויאיר לנו הכל

לילה כאור יום

מאפילה לאורה, משעבוד לגאולה

וממלחמה לשלום.

שבת שלום

חודש טוב

 רז