בראשית התשובה

על יסוד העולם מדברים השבוע.  על הדברים שהיו בתחילת הבריאה, על הדברים שהיו לפני.  על המשקעים, הנפילות, הרצונות שמייסדים את העולם.  ואם אמנם המילים שכתובות בפרשת בראשית הינם אותם מילים כבר אלפי שנים, בכל זאת היסודות משתנים, זזים, מקבלים אור חדש בכל שנה.  ומגלים אנו שבראשית איננה מילת הסתוריה, מילה ישנה, אלא מילה פשוטה כמשמעה - בראשית ברא אלוקים:  ה' ברא התחלה, התחדשות, בריאה.

לפי המדרש, שבעה דברים קדמו לעולם.  למען האמת ישנו יותר ממדרש אחד כזה ולא כל הדברים זהים.  אך נראה שלחז"ל  היה חשוב לדבר על מה היה קיים פני, על המרחב שבתוכו נברא העולם.  אך לדברים האלה יש גם משמעות בתוך העולם, והם נכנסים ומתבטאים בחיינו - אפילו בכל רגע ורגע.  אולי הם קדמונים אך יש להם גם משמעות של 'קדם' כפי שר' נחמן הסביר את המילה:  מה שאני פוגש בהארה של עכשיו, בגילוי של האור שמאיר ברגע זה, בלי הקדמות, בלי הסתוריה, בלי עבר.  ובמובן זה כל הדברים האלה הם עכשוויים, כמו שהם היו לפני הבריאה.

על כל אחד מדברים אלה אפשר לדבר ארוכות. היום, השנה, נוגעת לי אחת מהם,שאפשר למצוא אותה בבראשית, בתחילת העולם, וגם היום. וכנראה שהתנועה קיימת כבר לפני בריאת העולם:  תשובה.  ואם מוזר לדבר על זה עכשיו, אחרי כל חגי תשרי ותנועתו שלכאורה הם המוקד של התשובה בשנה, באמת למי שיודע משהו על תשובה ברור שעיקר התשובה זה מה שקורה אחרי שמתחילים את התהליך, התשובה שבאה אחרי התשובה הראשונית.  דווקא אחרי תשרי אפשר באמת להתחיל לדבר על התשובה.

כבר בפסוקים הראשונים אפשר לראות את התורה מתייחסת למציאות הלא-שלמה, דורשת תיקון, שואפת ליותר ממה שהיא.  לא רק שהמילה בראשית עצמה מרמזת שאנחנו רק בהתחלה, אלא שכבר ביום הראשון הבריאה דרשה תיקון.  'ויאמר אלוקים יהי אור, ויהי אור.  וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל…"  כפי שהמדרש פותח, אם בריאת האור הצריכה הבדלה, היה משהו בעולם שלא היה שלם.  ולפי המדרש, ה' מיד גנז את האור הראשון, שומר אותו לצדיקים לעתיד לבוא.  וכך האור בעולם כוסף ומתגעגע לאור יותר שלם שמחכה בעתיד.  זהו יסוד תנועת התשובה, שפוגשת את העולם בכיסופים, ברצון, בחלום על עולם יותר מתוקן, ועושה את הצעדים הנדרשים כדי להגיע לשם. 

ומכאן והלאה, דרך הבדלת המים שיצר תשוקה מהמים התחתונים למים העליונים, דרך הארץ שהצמיחה עצים עם שאיפה לפרי במקום הוויה של פרי, וכך הלאה עוד לפני שמגיעים לסיפורי התשובה של אדם וקין, ופתח הנפילה הגדולה לפני המבול.  ומתוך כך העולם נוסד בחוסר-שלמות ותשובה כתנועות יסודיות.  והמדרש בא להאיר שדבר זה עוד קיים לפני בריאת העולם.  כמו נקודות שמוטבעות בנפש העובר עוד לפני היוולדו, העולם נולד כבר עם כיסופים גדולים, עם כאב של חסרון, עם עומק של רצון, עם קושי של מאמץ נדרש, עם לב של תשובה.

יש צד שדבר זה הוא מתסכל, להבין שהעולם ביסודו לא היה שלם, שאין בשורש איזו נקודת תמימות ממנה התחלנו.  ומהארה זו התשלשלה הטעות הגדולה של מושג "החטא הקדמון" כאילו אדם ועולם נולדים עם פגם.  אך באמת אורה של התשובה אינה חשוכה אלא מאירה.  נקודת התשובה אינה נותנת שליליות למציאות האדם, אלא פותחת כבר מההתחלה את הידיעה שבשורשינו אנו שואפים.  ביסודינו יודעים אנחנו שיהיה, ושאנחנו נביא, עולם יותר טוב, יותר שלם.  באמת זוהי נחמה גדולה, ואור מלא שנמצא בתוכנו מימים ימימה. 

וכך המדרש המפורסם מאיר על רגע הגילוי של התשובה בצורה מודעת.  קין יצא משיחתו/משפטו על רצח הבל, והודיע לאדם אביו שפגש אותו - נתפשרתי.  עשיתי תשובה והומתק דיני.  ואדם פוצח בשיר - מזמור שיר ליום השבת.  אותה שבת שהיא שלמות הבריאה, 'ויכלו השמים והארץ', שהיתה במחשבה תחילה, היא שיר התשובה.  וכמו שהשבת היא צור חיינו, הנקודה השורשית שמחזיקה את כל השבוע שלנו, כך התשובה היא שורש החיים, תחילה וראש לפדיון נפשנו.  אליה אנו כוספים, עליה אנו נשענים, ויכולים אנו להתחזק עד אינסוף מנקודה פנימית זו.

וכך פותחים אנו את התורה, את בראשית, עם תקוה גדולה, עם אור גדול, עם חלום, ומתפללים ששנה זו תהיה תשובה גדולה - באופן הפרטי של כל אחד ואחת, ובאופן הכללי של עם ישראל השואף וכוסף למשהו יותר שלם ומאוחד, יותר אמיתי וצודק, יותר מלא שלום וכוח.  ומתוכנו נחלום גם על העולם שיגיע לָאחד, ראש מאוויינו.  בעזרת ה'

שבת שלום

 רז