מצפה לחנוכה

שִׁמְּשׁוּ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ הָרִאשׁוֹנִים יַחַד בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה (רש"י בראשית א:יד)

מחכה לאור שתמיד

מתחיל בחושך

מחכה לשיר שתמיד

מתחיל בדומיה

מחכה ליום מנוחה – שבת שהיא

(מתחילה) מלזעוק

מחכה לחנוכה – חנו ב-כה'

מתוך המלחמה

כי פעם כשהאור לא היה

גנוז

הוא שימש עם החושך

והיו הם זוג שלם

אבל עכשיו החושך משמש-את

את האור

כל אחד בתורו, בזמנה

וככה אי אפשר להיות

יחד.

כמו הלבנה והחמה שכבר לא

נכנסים לכתר אחד

לבית אחד

הקשר היחיד הוא

שאחד רודף שני

השקיעה אוחזת

בעקב הלילה

והשחר בעקב היום

כשזה קם

זה נופל.

אבל יוסף ה' לי

חלום אחר

האלומות מסבות סביב אחד

וכל פעם – מוסיף והולך

מוסיף ה' בן אחר

נר אחרת

עד שכל הימים הנפרדים

היוצאים והנכנסים

מאירים יחד

ונר איש נכנס

לביתו

מתחת לעשרה טפחים

בפנים בחוץ

פך שמן אחד

שהם שמונה

ואור הגנוז חוזר להאיר

ושניים שהם אחד

שהם שניים שהם אחד

משמשים יחד בערבוביא

ואז אחכה לאור/חושך

שתמיד ממשיך בעוד

לשיר/שקט

שלא נגמר

ליום שכולו שבת

גם בזעקה

אחכה לו/להם

אף על פי שיתמהמה

שבת שלום

רז