לימודי מלחמה

מתוך פרשת וישלח

הקם להרגך

השכם להורגו

לקום בלילה

עוד לפני שעולה שחר

ולהיוותר לבד

ובמאבק

במלחמה

צריך לשרוד

להכניע

ולא לשחרר עד

שיעלה השחר (ועד בכלל)

ואחרי זה – ברכה

והכרה

של השררה על

אלוהים ואנשים

על איש הנאבק

ועל השונא שמוכן לעשות הכל

אבל בסוף רק יכול לנגוע

בכף הירך שכואבת כל כך

בגיד הנשה איפה ש

נשתה הגבורה

אבל באמת הנשים מלאות בגבורה

ואין עליהן

כי גם שהיא מתה

מילתה האחרונה היא

בן-אוני, איש כוחי

ועוד הרבה לפני דבורה הנביאה

היתה המינקת שזוהי באמת

מפי הגבורה עליונה.

ומתוך הנשים המה ילדיהן

גבורים הילדים

מגנים על אמותיהם

ועל אחותם

וחתת אלוקים מתוכם.

וכל זה רק במלחמה

אבל במחסן שלנו

מסבינו הקדוש

יש גם פיוס ובעיקר

תפילה.

ובכולם גבורה עליונה

של ישראל.

וישראל הוא שיר-אל

כי שׁרת עם אלוקים ואנשים

ובכוחנו להחליט מתי עולה השחר

ומתי ההוא יוכל לשיר

ואת השיר הזה

אלהים קראו אל

ונלמד מחדש:

הקם להרגך

השכם להורגו

או בחרב או בסייפ (בפייס)

או בשירה גדולה:

אזמר בשבחין.

ובכוחנו (שהיא בפה)

נתפלל:

הצילני נא

מיד אחי

מיד עשו

מיד ישמעאל

ומיד כל הקם עלינו.

שבת שלום

רז