מקץ להתחלה (ומן ההתחלה אל הקץ)

בית שמאי דיברו

              מהסוף

          אל

ההתחלה

מקץ

כי רק מי שמדבר

              מהסוף

יודע על מה

הוא מדבר

ו

מי שֶמונה שְמונה

יודע שפוחת והולך הוא

מוסיף והולך

כשהשמונה נהיה

אחד ואין

סוף

אבל בית הלל דיברו

מההתחלה

             אל

                   הסוף

ומי שמדבר מההתחלה

על ראשון ראשון

ועל אחרון אחרון

יודע ש

מי שֶמונה שְמונה

יודע שמוסיף והולך הוא

מוסיף והולך ומגלה עד

שהאחד נהיה

שמונה (סימנו אין

סוף)

יוסף החולם מן

                  הסוף

          אל

ההתחלה

מקץ

ידע את הסוף

מההתחלה

וגם אנחנו מהתורה

יודעים את הסוף

וכך יודעים שהכל

אחד ואין

סוף

אבל האחים  ויעקב

אצלם

יוסף איננו 

באמת מוסיפים והולכים

ומגלים

ונבהלים וכואבים ואשמים

ומתפללים "ואל שדי יתן לכם רחמים"

וגם אנחנו

יודעים איננו

ונבהלים וכואבים ואשמים

ומתפללים (גם על החטופים)

'ושלח לכם את אחיכם אחר'

ונגלה (עוד בשמונה)

שיש אחד עשר ושנים עשר אחים

ובאמת יהיה מספר אשר לא ימד

ואין לו

 סוף

שבת שלום

  רז